* שיר אהבה לטו' באב * "הוא הגיע כרגיל נסער ונמהר"

שיהיה לכולנו חג אהבה שמח 

הוא הגיע כרגיל נסער ונמהר

כמו מתוך סערת הקרב

חולצתו הענודה רפויה עליו

נעליו מאובקות מחול המדבר.

-

הוא הגיע כרגיל נסער ונמהר

מעונה מגעגועים וערגה

שיצרו הזמן והמרחק

בעת שאותה לא ראה.

-

באחת לפת הוא אותה -

ואליו בחוזקה אימצה

והיא את ידיה מעלה מעלה שלחה

לסגור על עורפו הנחשק.

-

ובהינף אחד אותה הוא נשא

ועל משטח גג הספרייה הושיבה

ונשאר לעמוד ממולה

בלי לומר מילה,

אך חיש מטה ראשו נשמט

ונח על ירכיה

ובצמוד לשיפולי בטנה.

-

היא לא אמרה דבר, רק הביטה בו.

לראשונה כך אותו ראתה – שפוף עם ראשו

כשפלג גופו העליון רכון מעל לירכיה

וצלליתו כשל אדם חסר ישע.

-

אך אותו רגע חשבה וחשה במעורב

ואולי פשוט ידעה,

שאם היה משתטח עתה על הרצפה

ומנשק כפות רגליה -

אחת היה זה בשבילה

משל נשק את פיה או את פניה.

-

ובעודו רכון מעל ירכיה,

לפת בחוזקה את רגליה

ונשק את ירכיה מבעד לבגדיה;

באחת נשמט ראשה ונח על עורפו

והיא לא ידעה את עצמה מרוב אהבה אליו.

-

ואז ולפתע בידיו שוב אותה נשא

ועמה יחד למיטה באחת צנח;

מלופפים זה בזו שקעו במיטה

בלי לנוע, בלי לזוע, בלי לומר מילה,

כי מרוב אהבה – לא יכלו לעשות אהבה.

*****************************

כל הזכויות ובכל השפות שמורות למחברת החברה באקו"ם