"עברי גם בן עוני בן שר ..."

ניתוח המשנה הכלכלית חברתית של ז'בוטינסקי

מאת - גיל שמואלי חבר חטיבת בוגרי בית"ר - נהריה

הנאום שנישא בערב "צעירים בליכוד חושבים ז'בוטינסקי"

 

 

 

מוריי ורבותיי

חניכי ובוגרי תנועת בית"ר לדורותיה

חברי הליכוד והמחנה הלאומי

צעירים וצעירות - מוקירי זכרו של ז'בוטינסקי

מכובדיי כולם

 

ב- כ"ט בתמוז ת"ש - 4 לאוגוסט 1940 לאחר ביקור במחנה קיץ - נופץ הכינור ברוך המיתרים של העם היהודי .....נוכח  הסתלקותו בטרם עת של גדול הדור , מורנו , אבי תנועת המרד העברי - ראש בית"ר זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר , סופר , משורר - הוגה דעות אשר עיצב את התפיסה הכלכלית חברתית לה קרא : "פילוסופיה סוציאלית " . לתורה חברתית הנודעת בשם : תורת חמשת המימים , מזון , מלבוש , מרפא מעון מורה - הם חמשת צרכי היסוד של כל אדם לחיים נורמליים השומרים ומעגנים את צרכיו הסוציאלים .

בבסיס התפיסה עומד הרעיון כי כל אדם אינו יכול להתחיל לחיות מאפס אמצעי קיום , אין הוא צריך לחיות את חייו בחוסר כל או חוסר אמצעים וכי קיימת חובה מוסרית וערכית על השלטון לספק לו אמצעי קיום הוגנים - בכך ביטל ראש בית"ר - את התפיסה המרקסיסיטית שהתנוססה במחנות העבודה ברוסיה הסובייטית לאמור : "מי שאינו עובד אינו אוכל", המסמלת נסיגה סוציאלית אכזרית, באשר היא וחלה אפילו על חולים ונכים -

מוריי ורבותיי , תורת חמשת  הממים מתקנת את העוול בתפיסה המרקסיסיטית וקובעת שאין להקריב בשום אופן את היחיד על מזבח החברה - תורתו של זאבוטינסקי - מבטיחה לכל אדם , זקן - נכה או חולה , מינמיום אמצעי קיום המבטיחים את המשך חייו בכבוד - כחלק מתהליך תיקון החברה והבטחת הקיום של היחיד .

יש לבטל את העוני והדלות שהיא חרפה, ליצור תנאים מכובדים שבהם לא יימצא אפילו ילד יהודי אחד ללא מזון מספיק, ללא קורת גג, ללא בגד, וללא מורה . להקטין את אי השויון ולהגביר את האינטגרציה החברתית .

כליברל וכדמוקרט דחה ראש בית"ר את הרעיון של מלחמת המעמדות כגורם המכריע בתולדות האנושות  . התנועה הציונית והעם היהודי התברכו בענק אינטלקטואלי , ליברל , דמוקרט שהאמין בזכויות הטבעיות של כל בני האדם - אשר צריכים  להיות מובטחים על ידי המוסדות הדמוקרטיים של המדינה , כפי שציינתי קודם הוא הסתייג מין הקומוניזם וראה בו שיטת כפייה המחניקה את היצירתיות החופשית ומסכלת  את היוזמה האישית .

הוא גרס כי דווקא יוזמה אישית ויצירתיות הן הכוחות שיניעו בעתיד את הקידמה שתתבסס על חדשנות והישגים טכנולוגיים .

רק חברה חופשית דמוקרטית וליברלית יכולה להוות קרקע פורייה לפורקן כוחות היצירה והיזמות של חבריה - יחד עם זאת זאבוטינסקי לא התעלם מין ההיבטים השליליים של הקפיטליזם . הסבל שגרמו למיליוני אנשים בעולם הותירו את רישומן העמוק על מחשבתו . הוא לא היה מסוגל להשלים עם ההשפלה המוסרית הכרוכה במושג הקפיטליסטי - "הישרדותם של החזקים " . כשם שהסתייג מין הדיקטטורה של הפרולטריון כך גם הסתייג מין הרעיון שהחברה תתגמל רק את העשירים והחזקים ותתעלם מבישי מזל ומהחלשים שבקרבה .

תחושת הצדק החברתי והמוסר -  אותה הנחיל לכל תלמידיו הם שגיבשו את אמונתו האוניברסאלית כי " כל אדם הוא מלך " והיא שתבעה הקמת מערכת חברתית שתתגמל יוזמה וחדשנות אך גם תבטיח לכל אחד מחבריה את צרכיו הבסיסיים שיבטיחו לו ולמשפחתו קיום הגון ומכובד בזכות ולא בחסד .

זאבוטינסקי פרסם כבר ב- 1930 סדרה של מאמרים שהיו הבסיס לרעיון הקמת "מדינת הרווחה " - מאמרים אילו כללו שילוב של רעיונות תנכיים - מין המסורת היהודית לצד מערכת של ערכים וקודים מוסריים - אשר אם יפורשו בצורה הנכונה ויותאמו לזמן הזה יעניקו לחברה האנושית את רשת הביטחון לה היא זקוקה - הראשון שיישם את המשנה החשובה הזו בנחישות ומתוך רצון לבסס את הצדק החברתי במדינת ישראל  היה גדול תלמידיו - הוא יהושוע בן נון של העם היהודי מורנו - מנחם בגין על ידי  חקיקת מערכת חוקים סוצייאלים כגון : חוק אבטלה , חוק הבטחת הכנסה , חוק חוזה הביטוח .... המגדירים את חובתה של המדינה לספק ביטחון לפרט מהולדתו ועד ולמותו באמצעות שרותי ותשלומי רווחה , חוק חינוך חובה , חיזוק שרותי הבריאות - ועל ידי פרויקטים חברתיים פורצי דרך - כגון פרוייקט שיקום שכונות והקמת  הדיור הציבורי בעיירות פיתוח בסיוע  ממשלתי  . למדניות החברתית זו - קרא זאבוטינסקי "פילוסופיה סוציאלית " .

 

הוא חזה את העובדה שבחברה עתידית יתמעטו אם לא יעלמו כליל הפועלים העובדים בעבודה פיזית מעייפת - וטען שאופי העבודה בחברה הטכנולוגית העתידית יהיה שוני מין התפיסה המרקסיסטית באשר למעמד הפועלים לא יהיה לה עוד מקום . חיי העובדים בעידן הטכנולוגי המתקדם לא יושתתו עוד על עבודה קשה לצורך קיום , זאת ניתן יהיה להשיג בעזרת תקנות סוציאליות שיחסלו את השכר הנמוך ושאר העיוותים מהם סובל הפועל - ויש שהעבודה עצמה תהפוך אפילו להנאה יצירתית  - על המדינה להערב בפועל ממש בשוק החופשי באמצעות חוקים ותקנות כדי לשמור על הצדק החברתי . תפיסה חברתית זו היא נסיון אמיתי מבחינתו בדרך לחיסול העוני והדלות .

העוני אתו יש לחסלו מורכב מחמש רעות חולות שיש לבער :

1. 1.    מחסור.
2. 2.    מחלה.
3. 3.    בערות.
4. 4.    העדר תעסוקה.
5. 5.    אביונות .

את הרעות החולות הללו - ניתן לחסל באמצעות 3 סעיפים הלקוחים מהמקרא - : רעיון השבת , הפאה והיובל .

רעיון השבת  - קריי חקיקה חברתית שבאה להגן על זכויות העובדים

עקרון רעיון הפאה - בדומה להשארת חלק מהיבול בשדה עבור העני והגר - יש לפעול להעברת הון מהעשירים לעניים , מס הכנסה פרוגרסיבי - מס ירושה - סיוע למובטלים ועוד

למעשה זאבוטינסקי טוען שבאמצעות המיסים חובת המדינה לספק מזון , מלבוש מרפא מעון ומורה לאזרחיה .

נוסף לאלה רעיון היובל - בין יובל ליובל תתקיים כלכלה חופשית ובמקביל לה תתקיים מדיניות רווחה רחבה עבור העם . יש להחזיר את האנשים לנקודות זינוק שוות כדי לצמצם פערים . מדיניות רווחה היא הצלע השלישית התפיסת עולמו שבלעדיה עלול להיווצר אי שקט חברתי מסוכן שעלול להוביל לנסיונות הפיכה .

אסור להתנות את עזרת המדינה בהיות האדם עובד היות שבחברה טכנולוגית יש צורך בפחות ידיים עובדות !!!

לאדם כאדם ישנה הזכות לקבל מהמדינה סעד חברתי וכיסוי צרכיו הבסיסיים . " כל אדם שמודיע שהוא דורש לחמשת הממין צריך לקבל אותן " ואת הכח למלא אחר חמשת הממין תיטול המדינה בכח מין האומה . ממש כמו שהיא נוטלת מיסים ומכריחה את האזרחים לשרת בצבא . יש לחייב את נותני העבודה להציע שכר גבוהה מהמינמום ולספק תנאי עבודה הוגנים .

השיטה שמציע זאבוטינסקי מושתתת על כיבוד האדם , ועל אמונה במוסריות מרבית בני האדם שלא יתבעו סעד שלא לצורך .

לסיכום : חיסול העוני מהווה תנאי בסיסי לקיומה הממשי של חרות לכל . הרעב ללחם או החולה שאינו יכול לרכוש שרות רפואי איננו יכול לתפקד כאדם חופשי - לכן בלי מדיניות רווחה שתספק את הצרכים המינימליים . הדיבור על חרות לכל הוא דיבור בעלמא .

דווקא מדינת רווחה שתיתן תשלומי אבטלה גבוהים ותאלץ מעסיקים לשלם שכר הוגן תגביר את הרצון של כל אדם לעבוד היות שחייו לא יהיו בדוחק והוא יעדיף לעבוד - הטיעון שנשמע לא פעם ע"י שרי אוצר ופקידי האוצר שמדיניות רווחה מעודדת בטלנות לא היתה מתקבלת כלל וכלל ע"י זאבוטינסקי .