משבירת השתיקה להודאה בטעויות/מאת:יחיאל לייטר

לראשונה מאז התמנה לתפקיד התבטא שר הביטחון אהוד ברק בנושאי ביטחון. זה אמנם לא היה בפורום ציבורי אלא בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אבל טוב עשה שר הביטחון ששבר סופסוף את שתיקתו הארוכה והתייחס למצב הביטחוני של ישראל לשם ציטוט. ראוי היה אילו עמדותיו של שר הביטחון היו נשמעות בציבור בעיתות של מתח בטחוני כמו היום. שתיקה פוליטית מתקבלת על הדעת כטקטיקה מפלגתית ופוליטית, אבל לא בנושא מקצועי שעליו חייב שר ממונה בדין וחשבון לאזרחי המדינה, ובמיוחד בנושא הביטחון האישי ובטחון המדינה. אם כן, יש לברך על שינוי מגמת ההדממה של ברק.

 

אבל תוכן דבריו בועדת החוץ והביטחון מבטיח הרבה פחות. על החיזבאללה העיד ברק שיש ללוויין האיראני "יותר רקטות ארוכות וקצרות טווח במלאי ממה שהיה להם לפני המלחמה," וש"החיזבאללה ממשיך בהתעצמות." מן הראוי היה לברק, אם את שתיקתו כבר הפר, להביע איזושהי הודאה על הטעויות הביטחוניות שלו וטעויותיה המדיניות של הממשלה.

התעצמותו של חיזבאללה במשך השנים האחרונות הינו תוצאה ישירה של הנסיגה החד צדדית החפוזה שברק ביצע כראש ממשלה. אולי ניתן להתווכח על גודל האפקט של הנסיגה מדרום לבנון על האינתיפאדה השנייה ביש"ע, אבל אי אפשר לטעון שהתעצמותה הצבאית של חיזבאללה, חטיפת החיילים והמלחמה שנכפתה עלינו אינן תוצאות ישירות של מדיניותו הביטחונית הנסיגתית שנכשלה. שר הביטחון היה מוסיף רבות לאמינותו אילו היה מודה בכך ומצביע על שינוי כיוון במשנתו הביטחונית-צבאית.

בנוסף, ראוי גם אילו היה מודה בכישלון הקולוסאלי של מדיניות הממשלה באימוץ החלטת האו"ם 1701, שהוגדרה על ידי ממשלת אולמרט כהישג עצום והעיקרי של המלחמה. החיזבאללה מתעצם ומתכונן לסיבוב הבא מול ישראל אך ורק מכיוון שהחלטה זו של האו"ם מופרת כל יום באופן בוטה. הטילים ואמצעי הלחימה מועברים באורח חופשי מאיראן לחיזבאללה בהשתתפות מלאה והאקטיבית של הסורים. פעילות עוינת זו שמה לקלס את החלטת האו"ם וגם את מדיניות החוץ של ישראל.

אבל חמור מכל הוא מה שאהוד ברק לא אמר. שר הביטחון המשיך לשתוק בנושא עזה. אמר גם אמר ש"לצה"ל יש חופש פעולה ברצועת עזה," אבל לא אמר מדוע חופש הפעולה ממשיך לסבול ירי טילים יומיומי על אזרחי המדינה. גם אם הפתרונות הצבאיים מורכבים, על שר הביטחון להתייחס למצב הבלתי מתקבל על הדעת שבו מקומות מיושבים הופכים לערי רפאים ועליו לקבוע בפסקנות מלאה שהמצב לא יכול להמשיך ואכן לא ימשך. הפתרון הצבאי ההתקפי הדרוש יימצא ויבוצע על פי שיקול דעתה של ישראל. זה מה שאזרחי המדינה רוצים לשמוע וזה מה שחמאס ושותפיו צריכים לשמוע.