מה הערכים של יהדות מרוקו שראוי להנחיל לֿדורנו ולדור הצעיר?


> מה שנקרא בשפת רבותינו יהדות אמ"ת (אמ"ת ראשי תיבות אלג'יריה, מרוקו תוניס).
>
> יהדות צפון אפריקה התאפיינה בגדולי תורה, פסיקה והשקפה בכל הדורות. יהדות
> שהצמיחה ענקי הלכה תלמודיים וענקי השקפה מחשבתית בריאה, לצד פייטנים, משוררים
> ומחיי השפה העברית. כך צמחה לה אותה יהדות נפלאה עד לעליית מרבית בניה של יהדות
> זו לארץ ישראל בעקבות קום המדינה.
>
> יהדות צפון אפריקה, במתינותם וחכמתם של רבניה, לא הצריכה ולא הצדיקה הקמת
> תנועות חוץ קהילתיות, כי מי שיצר את ההגדרות של אורתודוקסים, רפורמים
> וקונסרבטיביים, זאת יהדות אשכנז ומרכז ארופה. אצלנו לא היה צורך בתנועות כאלה.
> כולם נשארו בקהילה, הרבנים מעולם לא הרחיקו או נידו אף אדם, יהיה אשר יהיה, גם
> שומרי המצוות וגם אלו שאינם שומרי מצוות. ואפילו מחללי שבת וחגים. תמיד הסתופפו
> עם כלל הציבור, כולם נישאו אצל הרבנים, כולם שמרו כשרות בסיסית, כולם חגגו חגי
> ישראל המרכזיים.
>
> גם הרחוקים מכל זיק לדת כיבדו את התורה ואת הרבנים. המחזה הנפוץ היה לראות גם
> את הרחוק ביותר מדת כשהוא רואה את הרב המרא דאתרא או הזקן, לבוא לפניו בהכנעה
> ולנשק ידו ולבקש ברכתו.
>
> מה גרם לכך? התשובה: הרבנים עצמם בחכמתם. ובעיקר במתינותם הדתית. הם לא העמיסו
> "חומרות" מיותרות על הציבור.
> הם דאגו לתקנת כלל הציבור ולא רק ל"חרדים" שבהם או לצדיקים והאדוקים. בעיניהם
> כל יהודי הוא יהלום שיש ללטשו, לחבבו ולשמור עליו.
>
> לא היתה התבדלות והסתגרות, הרבנים ותלמידי החכמים עצמם לא ללבשו לבוש שונה מכלל
> הציבור, חוץ מלבוש רבני לבעלי משרה כמו הרבנים הרשמיים והדיינים.
>
> התורה הלכה תמיד עם עול הפרנסה. הרבנים ולומדי התורה לא נפלו על הציבור ולא
> ניצלו אותו, חוץ מיחידי סגולה הראויים לכך... נהפוך הוא, שמם נישא לתהילה
> ולכבוד בפי כל.
>
> כשההתבוללות החלה להתפשט במרוקו ואלג'יריה, עם המודרניות והרוח הצרפתית שהביאה
> בעקבותיה את החילון, והיו מקרים רבים של נשואי תערובת, ראו לנכון גדולי הרבנים
> כמו הרב יוסף משאש, הרב שלום אביחצירא, ובאלג'יריה הרב יוסף גנאסיא, הרב מסעוד
> הכהן זצ"ל ודומיהם, לשנס מותניים ולצאת בגישה מקרבת ומקלה בגיור, כל זאת על מנת
> למנוע התבוללות, ובעיקר שלא לאבד נפש אחת מישראל.
>
> כל יהדות צפון אפריקה היתה חדורה באהבת ארץ ישראל אמיתית. הציונות והכמיהה
> לציון זרמה אצל כולם בדם בצורה טבעית, לא היו שם חלילה מתנגדי ציונות או אנטי
> ציוניים כמו שצמח בחלקה של יהדות אירופה. בניה חונכו על אהבת העם וחיילי צה"ל
> הם חביבים ואהובים ביותר.
>
> הגישה המתונה והמקרבת היא סוד הצלחתם. כאן בארץ ישראל יש המזלזלים בתורתם
> ובחכמתם, אך הם אינם מגיעים אפילו לקרסוליהם של אותם ענקי הרוח והצדיקים,
> בתורתם, בפסיקתם ובמידותיהם הטובות, שבזכותם היהדות השתמרה מאות בשנים. לא
> לחינם הרוב המוחלט של יהדות מרוקו וצפון אפריקה, אף אם אינם שומרי כל המצוות אך
> רובם ככולם שומרי מסורת. וזה מאוד חסר לנו כאן בארץ ישראל.