כשהזיכרון חד, והחשבון מתחיל להיסגר

כשהזיכרון חד, והחשבון מתחיל להיסגר

מאבק על שבועיים על קיום הוועידה • עסקה מלאה במקום פירורים לחמאס • ביידן מעניש את ישראל, טראמפ את אויביה • עדותה המצמררת של ויויאן סילבר • ו"פרקו פה צבא" – זעקת אמת שלא תישכח

מאבק צודק – בטיימינג מיותר

המאבק של גנץ ירון ודור חרלפ על קיום הוועידה בזמן הוא עקרונית מוצדק – אך בפועל מתנהל על פער של שבועיים.

כמו שאמר פעיל מרכזי: "הם צודקים, אבל עושים אובר-קיל."

הוויכוח לא על תאריך – אלא על עקרון.

ועדיין, לפעמים לדעת מתי לעצור זה גם חלק מהניצחון.

ברדוגו חושף: ישראל משנה כיוון – עסקה מלאה או כלום

יעקב ברדוגו דיווח בערוץ 14 על תפנית אסטרטגית: לא עוד עסקה חלקית עם חמאס – אלא עסקה כוללת.

כל החטופים – תמורת סיום מוחלט של הלחימה, פירוק חמאס מנשקו, וסיום שלטונו בעזה.

המשוואה החדשה ברורה: או הכול – או כלום.

פחות רגש, יותר הכרעה.

 ממשל ביידן מעניש את ישראל – טראמפ מעניש את אויביה

ממשל ביידן הטיל סנקציות על חיילי צה"ל ומימן את המחאה נגד הממשלה.

לעומתו, טראמפ חזר ונתן את הטון: סנקציות על הרשות הפלסטינית – לא על חיילי צה"ל.

כשהנשיא משפיע על מי תוקפים – מבינים איפה האג'נדה באמת נמצאת.

והלב של המחנה הלאומי? כבר יודע מה נכון.

 "צריך להפסיק את האלימות משני הצדדים" – ואז נרצחה

תמיר מורג פרסם את דבריו של אמיר איבגי על הראיון האחרון עם ויויאן סילבר ז"ל:

"בשעה 8:00 אמרה שצריך להפסיק את האלימות משני הצדדים – וב-9:00 נרצחה."

האירוניה הפכה לטרגדיה.

הטשטוש המוסרי – הפך למחיר דמים.

אסור לשכוח. אסור להתבלבל.

 "פרקו פה צבא – לא נשכח"

יותם זמרי פרסם תיעוד מהצהרה פומבית של אחד מדוברי "אחים לנשק" שקורא, בגלוי, לפירוק הצבא.

"בוקר טוב, תזכורת: פרקו פה צבא," כתב זמרי.

ברקע: 7 באוקטובר. במציאות: תנועות פריבילגיות פרקו את ההרתעה מבפנים – בזמן שהאויב התכונן.

הציבור זוכר. וידרוש את החשבון.

הנרטיב נשבר – והאמת מתחילה לעלות

מה שהיה פעם "אלימות משני הצדדים" הפך למציאות מדממת.

מה שתויג כ"פטריוטיות אזרחית" – נחשף כחתירה תחת הביטחון.

ומה שכונה "קמפיין ציבורי" – היה בפועל מסע למימון פירוק המדינה.

העם זוכר, הימין מתעורר – והחשבון ההיסטורי עוד יגיע.