יובל שטייניץ – המועמד הנכון להוביל את המל"ל

הדיווחים על פרישתו של צחי הנגבי מתפקיד ראש המל"ל הם רגע של חשבון נפש עבור מערכת קבלת ההחלטות הביטחוניות בישראל. הנגבי, איש פוליטי ותיק, מילא את התפקיד ברצינות ובנאמנות לראש הממשלה, אך קשה להתעלם מהתחושה שמאז השבעה באוקטובר נדרשת קפיצת מדרגה. אחרי הכשל הקשה ביותר בתולדות המדינה, אי אפשר להסתפק בראש מל"ל שהוא עוד מקורב פוליטי. נדרשת כאן דמות עם עומק אסטרטגי, ניסיון מוכח ועצמאות מחשבתית.

המועמד הבולט ביותר – אולי היחיד – שעונה על הדרישות האלה הוא ד"ר יובל שטייניץ.

שטייניץ איננו עוד פוליטיקאי. הוא אקדמאי בעל דוקטורט, פילוסוף בהשכלה, שהביא אל תוך הפוליטיקה הישראלית משב רוח של חשיבה ביקורתית ולא שבלונית. בשנים שכיהן כיו״ר ועדת החוץ והביטחון, הוא הצליח לעשות מה שמעטים לפניו העזו: להפעיל פיקוח אמיתי על מערכת הביטחון, לשאול שאלות קשות ולדרוש תשובות. זהו בדיוק סוג החשיבה שנדרש ממי שאמור לעמוד בראש גוף מטה אסטרטגי – לא עוד חותמת גומי של "מה שהגנרלים אומרים".

שטייניץ הוכיח שהוא לא רק פרשן של אירועים – אלא מי שמסוגל לחזות אותם עוד לפני שהם קורים.

במאמר שפרסם לאחר הסכמי אוסלו, בעוד רוב האליטה המדינית והביטחונית היללה את ההסכם, הוא חזה במדויק תרחיש שבו מחבלים על טנדרים חודרים ללב מדינת ישראל. אותו חזון אפוקליפטי, שהפך בזמנו למושא ללעג מצד "המומחים", קיבל ב־7 באוקטובר את האימות המצמרר ביותר.

ולא רק זה – בתפקידו כיו״ר ועדת החוץ והביטחון, שטייניץ היה מהראשונים שהוציאו מכתב אזהרה רשמי על סימנים מדאיגים להקמת כור גרעיני בסוריה. שנים לאחר מכן, כשצה"ל הפציץ את הכור, התברר עד כמה האזהרה שלו הייתה מוצדקת.

זו לא יכולת מקרית – זו תבונה אסטרטגית נדירה. בדיוק מה שנדרש ממי שעומד בראש המל״ל.

במהלך כהונתו כשר המודיעין היה שטייניץ שותף קרוב של נתניהו במאבק נגד הסכנה האיראנית. הוא למד לפרטי פרטים את סוגיות הגרעין והפך לדמות מרכזית בזירה הבינלאומית, תוך שהוא מייצג את ישראל מול הבית הלבן, הקונגרס ומוסדות בינלאומיים. האיש הזה יודע לדבר את השפה של בירות העולם – אבל גם יודע לדבר לעם ישראל בגובה העיניים.

ולא פחות חשוב – שטייניץ הוביל את מהפכת הגז, שיצרה לישראל נכס אסטרטגי אדיר, מקור להכנסות, בריתות אזוריות ועתיד של עצמאות אנרגטית. הוא מבין שהביטחון הלאומי אינו רק טנקים ומטוסים, אלא גם כלכלה, חברה ואנרגיה. זו בדיוק תפיסה הוליסטית שנחוצה למל"ל.

הביקורת עליו? כן, היו מחלוקות. כשר אוצר ספג טענות על מדיניות כלכלית קשוחה, כשר אנרגיה ספג אש על מתווה הגז. אבל אלה בדיוק סימני ההיכר של אדם שפועל מתוך אחריות ולא מתוך פופוליזם.

בימים שבהם ישראל מתמודדת עם אתגרי ביטחון קיומיים, עם איומים מצפון ומדרום, עם מלחמה ממושכת בעזה ועם מאבק מתמשך מול איראן, נחוץ לראש הממשלה גוף מטה אסטרטגי חזק, עצמאי, מעמיק ומנוסה.

צחי הנגבי עשה את שלו. עכשיו הזמן למנות את יובל שטייניץ לראש המל"ל.

זו לא רק בחירה נכונה – זו בחירה מתבקשת.