הקרב על הגיוס, הקריסה בקואליציה

אדלשטיין מערים קשיים ונתניהו שותק • דרמר מזהיר מהדלפות קטלניות • סגל מפרק את שתיקת האולפן סביב לבנת • צה"ל בולם יוזמות מדיניות • כתב אישום נגד אוריך מזעזע את הליכוד • והקרב על הוועדות נפתח – בלי ייצוג נשי, עם הרבה פרורים
תתגייסו: הציבור כבר הבין – עכשיו תורכם
גם אם חוק הגיוס הקיים פגום וניתן בהחלט להכניס בו תיקונים, התמונה הגדולה ברורה: שנה ותשעה חודשים לתוך המלחמה הקשה ביותר זה חמישה עשורים – הציבור החרדי, כן, בהכללה גסה אך בלתי נמנעת, מסרב להתגייס ולהיכנס מתחת לאלונקה. כל הטיעונים – על עולם התורה, על זהות, על העדינות של האיזון – הפכו לתירוצים ממוחזרים. תפסיקו להסביר לנו ש"אתם לא מבינים את החרדים" – תתחילו להבין את שאר העם. אנחנו רוצים אתכם איתנו – לא כקבוצה מוגנת, אלא כמובילים, כאחים לנשק. ומנגד? יולי אדלשטיין מטפס בימים אלה על עץ גבוה, מערים קשיים על נוסח חוק מוסכם – ומאותת שהוא מוכן להפיל ממשלה מהצד. גורמים בסביבתו אומרים שהוא מתואם עם נתניהו – בפועל הוא פועל לבד. אם מישהו מחפש פיצוץ – כנראה שמצא.
רון דרמר: חמאס לא ישלוט – זו נקודת ההתחלה, לא הקצה
בראיון עומק לכתב דן סנור, משרטט השר רון דרמר קו אסטרטגי חד: "המינימום הנדרש הוא שחמאס לא ישלוט בעזה. אפשר להוסיף על זה הגירה או סיפוח – אבל זה המינימום, ולא נסוג ממנו." דרמר הזהיר כי ההדלפות מצוות המו"מ לשחרור החטופים מסכנות חיי אדם, ותקף את מי ש"רואה סודות מדינה כמטבע לסחור בו עם עיתונאים – וראיתי את זה קורה." לדבריו, מעמדה של ישראל כיום הוא החזק ביותר מאז שנולד, ונתניהו כבר בימים הראשונים אחרי 7.10 הבין: יהיה צורך לפעול נגד תוכנית הגרעין של איראן.
לבנת פוגעת, דרוקר מלטף – והעיתונות שותקת
עמית סגל תקף את הראיון של רביב דרוקר עם לימור לבנת, וטען כי לא רק שהראיון היה חנפני, אלא גם התבסס על שקרים. לבנת טענה שאינה מואשמת ב"פגע וברח", אך כתב האישום מספר סיפור אחר: חבלה של ממש, אי עצירה, אי הגשת עזרה, ואי מסירת פרטים. סגל זעם על השתיקה של האולפן: "כולם שתקו כמו דגים במקום להפגין מינימום של קולגיאליות וקורטוב של אמת." המסקנה: כשמדובר באנשי המחנה שלהם – חלק מהעיתונאים שוכחים את כללי המקצוע.
נועם אמיר: כשצה"ל לא רוצה – שום דבר לא יזוז
הכתב נועם אמיר שב לחשיפתו על "העיר ההומניטרית" בדרום רפיח, וטוען שהצבא פשוט טירפד אותה. "הרמטכ"ל קפץ כמו קפיץ – ומאז כלום." לדבריו, גם כשנתניהו וכ"ץ דרשו תכנית תוך 48 שעות – לא קיבלו. אפילו מצור שהוצע על-ידי הרמטכ"ל עצמו בדיון סגור, נבלם לאחר מכן בטענה משפטית. אמיר מסכם: "הצבא חינך את הדרג המדיני לדעת שהוא קובע את הקצב – וגם איך לתקוע תכניות כשהוא לא מעוניין."
הקלפי נפתחת: הקרב על ראשות הליכוד העולמי יוצא לדרך
היום נערכות הבחירות לראשות הליכוד העולמי – הגוף שמאגד את שלוחות המפלגה ברחבי העולם. המועמדים: יעקב חגואל, דוד ביטן, מיקי זוהר, חיים כץ ושלמה קרעי. הקרב נושא משמעות פוליטית עמוקה – לא רק על הכיסא, אלא גם על דימוי, שליטה עתידית והשפעה גלובלית. להצבעה ולפרטים: https://kalpi.info
כתב האישום נגד אוריך: רדיפה מתוזמנת במסווה משפטי
היועץ הבכיר בלשכת רה"מ, יונתן אוריך, הועמד לדין בעבירה של מסירת מידע רגיש לכתב – והתגובה בימין לא איחרה לבוא: רדיפה פוליטית מתוזמנת. לדברי גורמים במערכת הפוליטית, מדובר באיש מקצוע מסור, ציוני וישר – והטענה כי פגע בביטחון המדינה "מופרכת לחלוטין". בעוד היועמ"שית ממשיכה להפעיל אכיפה סלקטיבית, הציבור מבחין היטב בדפוס – והוא גם יגיב.
מלחמת הפרורים: הקרב על הוועדות – ומי נשאר רעב
עם פרישת דגל התורה, מתפנים תפקידי מפתח בכנסת – וב"מלוכדים" פרסמו רשימת מועמדים פוטנציאליים: לוועדת הכספים – אופיר כץ, חנוך מילביצקי ואביחי בוארון; לוועדת הפנים – גם בועז ביסמוט, ששון גואטה, אריאל קלנר ואחרים. ח"כ אליהו רביבו מיהר להזכיר את מעמדו כמוביל מחוז השפלה והזהיר: "לא כדאי שתהיה טעות." אך רביבו כבר עמד בראש ועדה בעבר, וביסמוט – שנבחר ברשימה הארצית – מדורג גבוה יותר. אולי דווקא הגיע הזמן לראש ועדה אישה? גם בליכוד אפשר לחלק את הפרורים קצת אחרת.
סיום: בין גיוס לציות, בין נאמנות לאחריות
הסוגיות שמרכיבות את היומן הפוליטי השבוע – מגיוס חרדים, דרך מאבקי הוועדות ועד הדלפות ביטחוניות – מציבות מראה מול מערכות השלטון. מי מושך בחוטים? מי מתחמק מאחריות? ומי מוכן לשלם את המחיר? זה הזמן לתשובות אמיצות – ובעיקר למנהיגות שלא מפחדת מהאמת.