המנהלת: ראיון אישי עם סמדר מורס

המנהלת : ראיון אישי עם סמדר מורס מנהלת 22 שנה מייסדת תנועת "אחד בספטמבר" ופעילה ציבורית בתחום החינוך עם דגש על חיזוק הזהות היהודית בחינוך.

ש. איך הכל התחיל למה בעצם בחרת בתחום החינוך?
תמיד חלמתי לעסוק בחינוך, כילדה ברמת השרון הייתי ילדה מודרת. חוויתי את הפערים החברתיים וראיתי איך מערכת החינוך לעיתים מחדדת אותם במקום לגשר. כבר אז נבטה בי ההבנה שאם אי פעם יהיה לי הכוח להשפיע, אעשה זאת דרך החינוך: לא מבחוץ, לא בסיסמאות, אלא מבפנים, במקום שבו מעצבים תודעה, בונים ביטחון עצמי ומחזקים זהות. זו הייתה מבחינתי הדרך להפוך את הסיפור האישי שלי לכלי שינוי חברתי-לאומי.

ש. את לא מנהלת רגילה – נראה שהעשייה שלך חורגת מעבר לגבולות בית הספר ומתמקדת בסוגיות רחבות של החברה הישראלית. מה מוביל אותך לעסוק במקרו ולא להסתפק בניהול היומיומי?

אני מאמינה שמנהל היום לא יכול להרשות לעצמו להיות רק מנהל 'טכני'. אנחנו מחנכים דור שלם שיתמודד עם אתגרים חברתיים, ביטחוניים וכלכליים מורכבים. אם לא ניתן לתלמידים כלים להבין את המציאות, להיות מעורבים ולהרגיש חלק מסיפור גדול יותר – נאבד אותם למרחבים רדודים וחסרי משמעות. לכן אני בוחרת לעסוק גם בנושאים הגדולים, מתוך תחושת שליחות. לכן הקמתי את תנועת השטח 1 בספטמבר להשפיע על מערכת החינוך.

ש. אבל מצד שני, את יוצאת כל הזמן נגד אנשי מערכת החינוך שמכניסים פוליטיקה לבתי הספר – כמו מכתב המנהלים האחרון, שבו דרש שר החינוך להפעיל נגדם סנקציות. איך את מסבירה את ההבדל בין הפעולה שלך לבין מה שאת מבקרת?

אני לא מכניסה פוליטיקה לתוך הכיתה, לתלמידים שלי. החינוך שלי הוא חינוכי-ערכי – הוא יהודי, ציוני, ומכוון לחזק את הזהות של הילדים, לא לכפות עליהם השקפות פוליטיות או מסרים אידיאולוגיים. מה שאני עושה – ברשתות, בראיונות, בכנסים ציבוריים – זה להביע עמדה כאזרחית וכמנהלת, מול ההטיות והטעויות שאני רואה במערכת. אני מתנגדת לכך שמנהלים אחרים משתמשים בבתי הספר ככלי פוליטי – שם נכנס לפגיעה בזהות הילדים ובתהליך החינוכי. הפעולה שלי נובעת מאחריות ציבורית ומחובתי לערכים, לא מאינטרס פוליטי. החובה שלנו שכל ילד ידע על מורשתו, על מדינתו, על זהותו.

ש. לאחרונה נערכה עלייך כתבת טלוויזיה בערוץ 12, שעסקה במעורבותך בנושאים חינוכיים וציבוריים. איך את מסבירה את הביקורת הציבורית והתקשורתית שהתלוותה לכך?
 
בבוקר שבו יצאה הכתבה, ארבו לי בהפתעה מצלמות וצוותים מהערוץ, עם מטרה ברורה – להפחיד ולהשתיק אותי. זה קרה אחרי שבוע סוער שבו חוויתי שיימינג והכפשות מצד מנהלי בתי ספר בתל אביב, רק משום שהעזתי להביע עמדה ציבורית ברורה: התנגדות לדבריה של מנהלת שמטיפה, בזמן מלחמה, ל'הבנת הילד מעזה ואיראן', דבר שפוגע בחוסן הלאומי שלנו.
אני לא אתן למנגנוני הפחדה, בין אם הם מהתקשורת ובין אם הם ממנהלים במערכת החינוך, לעצור אותי. הדמוקרטיה שלנו, והחוסן הלאומי, נבנים מתוך הכלת כלל הדעות ולא דרך השתקה מגמתית. במקום שהכתבים יבחנו את עמותות השמאל או את נושאים אחרים בעלי עניין ציבורי, הם בחרו לנסות לפגוע בי ובמעמדי כאשת חינוך ומנהלת בית ספר שפועלת למען העם והמדינה.

אני לא נרתעת, לא אתן יד להשתקה, והקול שלנו כאן – כדי להישמע בקול גדול.

ש. לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, מה לדעתך הבעיות המרכזיות במערכת החינוך כיום?

אני רואה שלושה אתגרים מרכזיים שמעמיקים את המשבר במערכת החינוך: זהות יהודית, מחסור במורים, המערכת הפקידותית.
אני רואה שלושה אתגרים מרכזיים שמעמיקים את המשבר במערכת החינוך:
ראשית לגבי מחסור במורים: כ- 5,000 מורים חסרים במערכת החינוך ואלפי מורים ומורות ערביים נכנסים ללמד בבתי ספר יהודיים על חגי ישראל.
במקום לעודד בתמריצי מס יוצאי צבא, אנשי ביטחון ואנשים שיצאו לפנסיה מוקדמת וחפצים לחנך מתוך שליחות יש מגמה אחרת: אלפי מורים ומורות ערביים נכנסים ללמד בבתי ספר יהודיים.
רק השבוע שמעתי על בית ספר בהרצליה שנקלטו בו מספר מורים ערבים שאמורים ללמד על חגי ישראל.
מדברים על יהוד הגליל, אבל לא מדברים על יהוד מערכת החינוך!
פניתי לשר החינוך ולמנהל רשות המיסים ליישם תוכנית מיוחדת של עידוד מס כדי לבנות מערכת חינוך שלא יחסר בה לא מורים ולא ציונות ויהדות!.

הכנתי תוכנית מקיפה, שאחשוף בקרוב, תחת השם 'צופן מורס להשבת הזהות היהודית במערכת החינוך'. התוכנית נועדה להתמודד עם המצב שבו יסודות הזהות הקולקטיבית שלנו הולכים ונשחקים, במיוחד בקרב הדור הצעיר. במקום לחזק את תחושת השייכות והשליחות של תלמידים, הפערים מתרחבים והניכור החברתי גובר.
עכשיו, יותר מאי פעם, ברור: הגיע הזמן להשיב את הצופן היהודי למערכת החינוך – לא כאקט דתי או אידיאולוגי, אלא כבסיס לחוסן הלאומי והאזרחי שלנו. הצופן היהודי הוא לא רק פרויקט עבר, אלא העתיד שלנו. אם אנו רוצים להבטיח שישראל תישאר לא רק מדינה חופשית, אלא גם מדינה עם נשמה, עלינו לחזור ולבנות את הזהות הלאומית מתוך עומק, שורשים והבנה אמיתית של הסיפור שלנו – הסיפור שאליו נולדנו והסיפור שעתידנו קשור בו באופן בלתי נפרד.
מערכת החינוך סובלת לא רק ממחסור בכוח אדם, אלא גם ממנגנון פקידותי שמכתיב לעיתים תוכניות ותכנים שפוגעים בזהות היהודית ובציונות של התלמידים. לאורך השנים, שרי חינוך שונים הכניסו תכנים פרוגרסיביים שבפועל מחלישים את החיבור של הדור הצעיר לערכים ולמורשת שלנו. עצוב לראות שכיום הצבת דוכן תפילין בבית ספר הפכה לנושא לוויכוח ציבורי – במקום להבין את חשיבותו כביטוי לערכים יהודיים ולחוסן לאומי.

יש חשיבות עליונה להכשרת מורים שמחויבים לזהות יהודית וציונית, ושיהיו מסוגלים ללמד את התלמידים לא רק ידע אקדמי, אלא גם ערכים, מורשת וזהות. רק כך נוכל למנוע שמערכת הפקידות החינוכית תחליט עבור התלמידים מה נכון ומה לא, ולוודא שהשפעתה מחזקת ולא מחלישה את החוסן הלאומי. הפקידות החינוכית, בשילוב מורים מחויבים ומנוסים, היא הכלי המרכזי שיכול להחזיר למערכת החינוך את הצביון היהודי והציוני שלה

ש.ציינת לא מעט אתגרים במערכת החינוך. האם את לא חושבת שהמהלך שלך – החזרת הזהות היהודית והציונית לכיתה – עלול להיתפס ככפייה?
המהלך הזה איננו כפייה דתית ואיננו החזרה בתשובה. להפך – מדובר בחירות אמיתית. חירות לדעת מי אנחנו, להכיר את הסיפור שלנו כעם, ולהיות חלק ממשהו גדול מאיתנו. זהו לא רק צורך חינוכי, אלא אחריות לאומית. חינוך יהודי וציוני הוא חלק מהצידוק הבסיסי של מדינת ישראל כמדינה יהודית וריבונית.
לדוגמה, התנ"ך צריך לחזור ולהיות לא רק מקצוע עיוני אלא עוגן זהותי מרכזי – כזה שמלווה את הלמידה בכיתה, בטקסים, בטיולים, ובאופן שבו הילדים מדברים על עצמם ועל המקום שבו הם חיים. לצד זאת, יש לשוב ולחזק את ההיסטוריה היהודית כרצף חי – כזה שמחבר בין תקופת האבות להקמת המדינה ומוביל את התלמידים במסע בן אלפי שנים על הציר הזמן הלאומי. זהו חינוך שמחזק את השייכות, העצמאות והמבט לעתיד – ולא כפייה.

ש.מדוע את רואה את נושא הזהות היהודית כחיוני כל כך במערכת החינוך, ואיך הוא משפיע על התלמידים ועל החברה כולה?

מהפכת החינוך איננה חלום רחוק – זו תכנית עבודה ברורה ומעשית. היא מתחילה בחזון, בערכים ובזהות, כי אלה הם הבסיס שעליו ניתן לבנות חינוך שמעצים את הדור הבא. כשנחזיר את הערכים והזהות היהודית למרכז החינוך, נחזיר גם את הכוח והגאווה הלאומית שלנו. במקביל, כשנסגור את הדלת לרוחות פרצים של קולות רדיקלים, מנהלים ופקידות שמחדירים לעיתים מסרים אנטי-ציוניים לתלמידים, נוכל ליצור סביבה שבה הילדים גדלים עם תחושת ביטחון ושייכות אמיתית. החינוך אינו רק מכשיר את הילדים למקצועות המחר – הוא מעצב את ליבם, את תפיסת עולמם ואת היכולת שלהם לקבל החלטות מושכלות בחיים.

כשנחנך לאהבת העם והמולדת, למסורת ולערבות הדדית, נגדל דור שמבין שחירותו נשענת על שורשיו. דור שמכיר את מורשתו, גאה ביהדותו, ומוכן לעמוד על זכותו להמשיך את הסיפור המופלא של עם ישראל בארץ ישראל. חינוך כזה מחזק את הקשר של התלמידים למדינה ולחברה, ומכין אותם להיות אזרחים אחראיים ומחויבים לעתיד של כולנו.

ש. לאחרונה נשיאי אוניברסיטאות במדינה חתמו על מכתבים שמבקרים את ישראל בזמן מצבי חירום ומלחמה, מה דעתך על מעשים כאלה, ואיך הם משפיעים על מערכת החינוך?"
כאשת חינוך וכמנהלת בית ספר, קשה לי להבין כיצד ראשי מוסדות אקדמיים במדינה יהודית בוחרים לעמוד מול המדינה בזמן משבר, במקום לצד החיילים והתושבים שנפגעו. כאשר נשיאי אוניברסיטאות מצטרפים למכתבים כאלה, הם משדרים לדור הצעיר מסרים מבלבלים ולעיתים פוגעניים, שמערערים את תחושת השייכות והזהות הלאומית.

מערכת החינוך והאקדמיה נושאות אחריות מיוחדת לעיצוב ערכים ולחיזוק חוסן לאומי. כאשר הדמות המנהיגה באוניברסיטה בוחרת להעביר מסרים שנראים כאילו הם מגיעים מחוץ למרחב הציבורי שלנו, זה עלול לפגוע במורשת, בגאווה הלאומית ובתחושת האמון של התלמידים והסטודנטים במדינה שלהם. אני מאמינה שעל מוסדות ההשכלה הגבוהה להיות מגדלור לערכים, לחינוך אחראי ולחיזוק הזהות, ולא להפיץ מסרים שמערערים את היסודות הללו.

לא אתן להפוך את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל למוקדי תעמולה אנטי-ציונית מבפנים.
פניתי לשר קיש, על מנת  לשלול תקציבים, מלגות, וכל תמיכה ממשלתית מראשי אוניברסיטאות שפועלים בגלוי נגד המדינה, נגד צה"ל ונגד ממשלת ישראל הציבור לא צריך לממן אקדמיה שפועלת נגדו.
ש. מה את מאחלת לקראת פתיחת שנת הלימודים, הן לתלמידים והן לצוותי החינוך?
אני רוצה לאחל לכולנו שנה של השראה, למידה משמעותית וחיזוק הזהות שלנו כעם וכחברה. לתלמידים – זו הזדמנות לגלות את עצמכם, לפתח את הכישורים שלכם ולהבין את המקום שלכם בסיפור הגדול של עם ישראל. החינוך הוא לא רק רכישת ידע, אלא גם חיזוק הערכים, הגאווה והזהות היהודית, כדי שתוכלו לעמוד על זכויותיכם ולהיות חלק מחברה חזקה ומלוכדת.

לצוותי החינוך – השנה הזו היא הזדמנות להוביל בכיתה ובקהילה, לא רק ללמד מקצועות, אלא לעצב דמויות, לטפח סקרנות, אחריות ותחושת שליחות. כשהחינוך מעצים את הלב והנפש של התלמידים, הוא גם מחזק את החברה כולה. העבודה שלכם היא לא רק להעביר ידע, אלא להיות מנועי השפעה שמחזקים את הקשר למורשת, לערכים ולזהות הלאומית.

יחד, תלמידים ומורים, אנחנו יכולים לבנות סביבה שבה הדור הצעיר גדל גאה במורשתו, מודע לשורשיו ומוכן לקחת חלק בהמשך הסיפור המופלא של עם ישראל בארץ ישראל.