המהפכה החרדית בליכוד? לא כצעקתה

במהדורה המרכזית ניסתה דפנה ליאל לייצר דרמה: "הכוח החרדי משתלט על הליכוד". כותרות גדולות, מספרים מנופחים – והמציאות? הרבה יותר מורכבת, והרבה פחות דרמטית.

המספרים לא מסתדרים

ליאל טענה שבמפקד הקודם היו פחות מ־80 אלף מתפקדים, והיום 140 אלף. בפועל, במפקד הקודם היו כ־120 אלף חברים. כלומר, לא מדובר בקפיצה של 60 אלף אלא בכמה עשרות אלפים.

היא דיברה על 7,300 מתפקדים חרדים. בפועל – אין מספר כזה. גם יוסי רוזנבוים, שהוצג כמי שגייס אלפים, הביא בפועל כמה מאות מתפקדים לכל היותר.

רוזנבוים, ביתר עילית וקרלין

כדאי להאיר את התמונה:

ההתפקדות שמזוהה עם יוסי רוזנבוים מורכבת בעיקר מביתר עילית ומחסידות קרלין.

גם בקרלין, חשוב לציין, המפתח האמיתי להתפקדות המאורגנת בליכוד היה בכלל אדם אחר – קויפמן – שהגה את שיטת ההתפקדות הקבוצתית כבר בשנות ה־90.

כלומר, מדובר בהמשך של תופעה ותיקה, לא ב"חידוש היסטורי" או "הפיכה חרדית".

ומה עם "המחנה הליברלי"?

הליברלים בליכוד אינם מאות אלא אלפים. הם כוח פוליטי שהצליח להכניס את דן אילוז למקום גבוה ברשימה, בעוד מועמד חרדי נותר מחוץ לריאליות. זה לא סימן להיחלשות, אלא להפך – עדות למחנה יציב שמסוגל להשפיע.

בשורה התחתונה

אין עשרות אלפי חרדים שהתפקדו פתאום.

אין "השתלטות".

יש המשך טבעי של תהליכים ותיקים, לצד התפקדות של ציבור רחב – דתיים, חילונים, חרדים וצעירים.

הליכוד ממשיך להיות תנועת העם.

ומי שמנסה לצייר את זה כאילו החרדים "כבשו" את המפלגה – פשוט מתעלם מהעובדות.