בגין, המהפך ופניה של מדינת ישראל / אלי חזן

מי שעיצבה את הזרם המרכזי בציונות במשך עשרות שנים – עיצוב שנבע מעצם הניצחון בבחירות למוסדות הציוניים – הייתה תנועת העבודה בראשות מפא"י, שבבחירות 1977 התמודדה תחת השם "המערך". מקימיה וממשיכיה התוו דרך חיים ציונית, אנטי דתית וסוציאליסטית. הם היו אנשים מופלאים שהצליחו לחולל את אחד הניסים הגדולים של המאה ה – 20 – בניית מדינה ליהודים לאחר השואה עם מינימום אמצעים ובניגוד לכל הסיכויים. מתווי זרם זה ביקשו ליצור בארץ חברה הומוגנית הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה מנטאלית ערכית המבוססת על הערכים שציינתי לעיל. ואולם, לצורך העניין הם נקטו במדיניות של כפיית ערכים על כלל האוכלוסייה שמשמעותה הייתה מחיקת העבר מהגלות ויצירת אדם חדש שנקרא "הצבר". מי שלא קיבלו את דין המפלגה השלטת היו ברובם יוצאי ארצות ערב שנתקלו ביחס משפיל, מפלה ומבזה. עולים אלו ובני הדור השני שבאו אחריהם התעקשו לשמור על תרבותם ועל מורשתם בכל מחיר. עשרים ותשע שנים של יחס משפיל ומפלה מצד מפלגת השלטון הסוציאליסטית הבעירו את "השד העדתי" בתוך הבקבוק. בנוסף לכך, נתפס "המערך" בבחירות 1977 כמפלגה אנכרוניסטית שראשיה ברחו בחסות הממסד העייף מלתת את הדין בעקבות מלחמת יום הכיפורים. גם התפוצצות מספר פרשיות שחיתות בהן היו מעורבים מקורבים למפלגה תרמה תרומה ניכרת לניצחון הגדול של הליכוד. הניצחון של בגין אם כן לא היה תאונה אלא הוא נבע מהבהרתם של מספר תהליכים רבי שנים שבאו לידי ביטוי בשנה בהן התקיימו הבחירות.