מובא בזה שירי: אחינו יהונתן, ככתבו וכלשונו כפי שכתבתי אותו בשנת 2005 וכפי שהוקרא על-ידי בישיבת המרכז שהתקיימה בתאריך 6.10.2008 כאשר לצידי על במת הכבוד ישבו מר בנימין נתניהו ראש הממשלה, גדי אריאלי מנכ"ל התנועה ויו"ר המרכז משה כחלון. כאשר כתבתי את השיר, האמנתי שאת יהונתן פולארד נקבל על אדמת המולדת, אבל לצערנו לא כך קורה. נקווה לראותו בקרוב במולדת

הוּא נָשָׂא עַל שִׁכְמוֹ

מִמַּשָּׂא עַמּוֹ

בְּגִלּוּי מֵידָע עַל אוֹיֵב

שֶׁאֶת עַמּוֹ בִּקֵּש לְחַסֵּל.

יֵשׁ אֲפִלוּ אוֹמְרִים

מָנַע פִּגּועִים קָשִׁים

בִּזְכוּת תְּעֻזָּתוֹ הָעִלָּאִית

מְזִמּוֹת יָדַעְנוּ לְהַכְשִׁיל.

יָדוֹעַ יָדַע כִּי קָשֶׁה לִהְיוֹת יְהוּדִי

אַךְ נִתְגָּאָה בְּשִׁיוֹכוֹ לָזֶה הָעָם הַסְּגֻלִּי

וְגַם יָדַע שֶׁמְּדִינָה יְדִידוּתִית

זֶה לא בְּדִיוּק אַחְוָה מִשְׁפַּחְתִית.

נִרְדַּף בִּמְנוּסָתוֹ לְשַׁגְרִירוּת יִשְׂרָאֵל

בְּטֵרִיטוֹרְיָה שֶׁל מְכוֹרָתוֹ סָבַר יֶחֱסֶה

נִתְבַּדָּה - בְּפָנָיו הָיָה הַשַּׁעַר נָעוּל

וְהוּא הַיְשֵׁר לִיְדֵי ה-FBI חִישׁ נָפַל שָׁדוּד.

הֻפְקַר, מְנֹעָר מִכָּל שׁוֹלְחָיו,

שֶׁהֲרֵי לַכִּשָׁלוֹן אֵין אָב;

נֶעֱזַב לְנַפְשׁוֹ, מְנֻתָּק, מְבוֹדָד,

גּוֹרָלוֹ אָכֵן נֶחֱרַץ.

שְׁנוֹתָיו עָבְרוּ עָלָיו בְּכִלְאוֹ

מְתֵי מִסְפָּר הוּרְשׁוּ לְפוֹקְדוֹ

לוּ אַךְ חֵרוּתוֹ מִמֶּנּוּ נִשְׁלְלָה

הָיְתָה זוֹ חֲצִי נֶחָמָה.

כְּבוֹדוֹ - כְּבוֹד האָדָם, נִרְמַס

תַּרְתֵּי מַשְׁמָע -

נִזְרַק עֵרֹם וְעֶרְיָה

לְרִצְפַּת כִּלְאוֹ הַקְּפוּאָה.

וְאִלּוּ בְּשֶׁל תְּמוּנָה מִמִּלְחֶמֶת עִירַק

בָּהּ חַיָּל יַנְקִי הִשְׁפִּיל אָדָם

יָדַע הַמִּשְׁטָר לְהַעֲנִישׁ מָנָה אַחַת אַפַּיִם

וְאוּלַי הָיָה זֶה רַק מַס-שְׂפָתַיִם.

כִּי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּבַמַרְתְּפִים

שָׁם אֵין צַלָּמִים וְעֵדִים

הֻשְׁפַּל, בֻּזָּה, הֻכָּה עַד זוֹב דָּם

הַבֵּן יַקִּיר לָנוּ, יְהוֹנָתָן.

וְלִבֵּנוּ כָּאן נֶחְמַץ, וְיָדֵנוּ מֵהוֹשִׁיעוֹ קָצְרָה;

וְכֹחֵנוּ הָיָה בְּמֶחָאָה, וְיָדַעְנוּ גַּם דְּאָבָה –

אֲבָל לוּ רַק הִתְנֵינוּ יָזְמוֹת הַשָּׁלוֹם הַקַּר

בְּשִׁחְרוּר יְהוֹנָתָן – אוּלַי הָיָה הוּא כָּאן מִזְּמַן.

כְּבָר שָׁנִים עֶשְׂרוֹת חָלְפוּ וְהוּא עֲדַיִן שָׁם

בְּהֵחָשְׂפוּ גִלִּינוּ בּוֹ כָּל פְּרָט:

קְצָת שָׁמַן, גִּדֵּל שֵׂעָר, הִצְמִיחַ זָקָן, הָלַךְ וּבָגַר

אֲבָל מַבָּעוֹ הָיָה וְנִשְׁאַר כַּסֶּלַע אֵיתָן.

מִמְשָׁלוֹת הִתְחַלְּפוּ מֵאָז

אַךְ דָּבָר לא זָז

וּמָּה שֶׁלּא נַעֲשָׂה נָכוֹן לְעַכְשָׁו

הַלְוַאי יַעֲשֶׂה זֹאת כְּבָר הַזְּמַן.

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא

וּתְרוּעוֹת וְקוֹלוֹת בָּעָם יְשַׁמְּעוּ

בִּצְעֹד אֵלָיו עַל שָׁטִיחַ אָדֹם

זֶה הַבֵּן, זֶה הַגִּבּוֹר.

לְקוֹל צַהֲלַת הֶהָמוֹן וּבִתְקֹעַ שׁוֹפָרוֹת

לְקוֹל שִׁירָה וָזֶמֶר וּבִרְנָנוֹת

לְקוֹל שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה וּבִמְחוֹלוֹת

לְקוֹל הֶמְיַת אַלְפֵי הַלְּבָבוֹת.