עתירה נגד החלטה שמתפקדי הליכוד יבחרו את המחוזות

בעקבות החלטת בית הדין שמתפקדי הליכוד יבחרו את המחוזות, עתר שי גלילי , דוד שרן, רוני שטרן, שי שוקרון, אבי פוקס, ורוני צוברי לבית משפט המחוזי.

כדי לבטל את החלטת בית הדין של הליכוד

בבית המשפט המחוזי ת"א

בתל אביב

התובעים:

1 .עו"ד שי גלילי )ת.ז. 033341900 )

בעצמו )מ.ר. 35504 )

מרחוב בן גוריון 33 ,הרצליה

153-522905663 :פקס 052-2905663 :טלפון

)מועמד מחוז מישור החוף(

2 .דוד עמיחי שרן )ת.ז. 027843945 )

מרחוב חומה ומגדל 19 ראשון לציון

)מועמד מחוז שפלה(

3 .רוני שטרן )מועמד במחוז גליל ועמקים(

4 .שי שוקרון )ת.ז. 034159962)

מרחוב הגורן 13 ,עתלית

)מועמד מועצות אזוריות(

5 .מר אבי פוקס )040795619 )

רחוב הרימון, מושב בני דרום

)מועמד מועצות אזוריות(

6 .רוני צוברי)ת.ז. 032446635 )

מבוא חורון ד.נ. שמשון בית 47

)מועמד מחוז יהודה ושומרון(

תובעים 2-6 ע"י עוה"ד גיא בוסי )מ.ר. 36744 )ואח'

ממשרד בוסי, נגבי, אביאני, כהן, איל ושות', עורכי דין

03-6951228 :בפקס; 03-6951222:טל

[email protected] :אלקטרוני דואר

-- נגד --

המשיבים: 1 .מפלגת הליכוד - מ"ר מס' 3-900002-59

ע"י ב"כ עוה"ד אבי הלוי

מרחוב כיכר הבימה 2 תל אביב 6425322

052-4326312 :נייד 03-6324111 :פקס ; 03-6851685 :טל

2 .אלעד מלכא, ת.ז. 036698439 ,

מרחוב עמק הרפאים 53 , ירושלים

3 .משה איפרגן, ת.ז. 027707967

מרחוב שאר ישוב 10 ,ירושלים

כתב תביעה - ובקשה לקיום דיון מידי בדחיפות

התובעים מתכבדים להגיש בזאת את כתב תביעתם, במסגרת ההליך שבכותרת, תוך בקשה לקיום דחוף ומיידי

בתביעה עקב סד הזמנים הקצר )שעלול ליצור מצב בלתי הפיך(, עקב פסקי דין של בית הדין הפנימי של מפלגת

הליכוד, שניתנו בחריגה מסמכות פונקציונאלית בניגוד להוראות חוקת המפלגה וחוק המפלגות, התנש"ב -

1992 ,תוך שינוי שיטת הבחירות הפנימיות לקביעת רשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה - 25 ,לאחר שנפתחה

מערכת הבחירות, והכל כמפורט להלן

רקע עובדתי:

התובעים הגישו את מועמדותם בבחירות לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה - 25( להלן - פריימריס(,

במחוזות השונים כמפורט ברישא לכתב התביעה דנא.

ביום 22.7.14 התקיים דיון בבית הדין, במסגרת עתירה של המשיבים 1 ו -2 .

דרישת המשיבים שם - שהתקבלה - הייתה להפוך ולשנות כליל, את דרך בחירות מועמדי המחוזות

בבחירות הפנימיות, באופן שלא חברי מרכז המפלגה יהיו בעלי זכות הבחירה, אלא רק חברי המפלגה

)להלן - המתפקדים( הרשומים באותו מחוז בחירה.

יובהר, כי הדיון הראשון בבית הדין התקיים, ללא צירוף התובעים כמשיבים רלוונטיים.

ביום 22.7.17 ,הומצא פסק הדין של בית הדין לתובעים, שבמסגרתו החליט בית הדין לבטל את התוקף

של סעיף 139( ב( לחוקת המפלגה, באופן של שינוי טוטאלי של שיטת הבחירות למועמדי המחוזות

)בניגוד לסעיף בחוקה, הקובע שבבחירות הקרובות מתפקדי המחוז יבחרו את נציגי המחוז ולא חברי

המרכז(.

בו ביום, הגיש התובע 1 את בקשתו לקיים "דיון נוסף" בבית הדין )בהתאם לחובתו למיצוי הליכים

בטרם הגשת תביעה זו לבית המשפט המחוזי(, ובטרם קיום הדיון הגישו יתר התובעים את בקשת

הצטרפותם להליך;

והנה, גם בפסק הדין במסגרת ההליך של הדיון הנוסף )שניתן ב-22/7/24 ,בשיהוי ולאחר כחמישה ימים

ממועד הדיון(, דבק בית הדין בקביעתו, כי יש לקיים את הבחירות בשיטה המנוגדת לסעיף 139(ב(

לחוקה, תוך הנימוק כי אין תחולה אקטיבית לסעיף 139(ב( אלא רק לאחר כינוס ועידת הליכוד הבאה

)עם דעת מיעוט - של כבוד הדיין אריאל בוכניק(.

נוכח זאת, ובלית כל ברירה אחרת, וגם כדי לעמוד על זכיותיהם כמועמדים וחברי מפלגה - לאכיפת

הוראות החוקה, מגישים ה תובעים את כתב תביעתם לבית משפט זה, על בסיס הנימוקים הבאים:

תמצית הטענות:

א. בית הדין חרג מסמכותו הפונקציונאלית והפך את עצמו "למחוקק-על" בבחינת "דיקטטורה

שיפוטית", עת שקבע שיטת הבחירות המנוגדת למצוות המחוקק הפנימי בחוקת המפלגה )וכנגזרת -

בניגוד לחוק המפלגות(, על בסיס תיאוריות משפטיות שנשללו בפסיקה הנורמטיבית.

ב. בית הדין פסק במסגרת פסקי דינו - סעד בלתי חוקי, המורה למנהלת המפלגה לפעול בניגוד לחוקת

המפלגה וכנגזרת - בניגוד לחוק המפלגות.

ג. בית הדין של המפלגה שינה טוטאלית את שיטת הבחירות לנציגי המחוזות, "בדקה ה-95 ,"לאחר

שמערכת הבחירות כבר נפתחה ולאחר שנקבע כבר תקנון בחירות, בבחינת "שינוי כללי המשחק

באמצע המשחק" - בניגוד להלכות פסוקות ולנורמות המשפטיות המקובלות.

ד. בית הדין התעלם ולא העניק כל משקל לאינטרס ההסתמכות של כל המועמדים השונים ושל חברי

המרכז )שהיו עד לאותו רגע - חברי הגוף הבוחר(, שהסתמכו על הוראות החוקה, על תקדים של בית

הדין עצמו ששם הוא קבע את נכונות ותחולתו המיידית של אותו סעיף 139(א( כבר בשנת 2016 ,

2 הסתמכות על הפרקטיקה שאותה שיטת בחירות כבר יושמה )בהתאם לסעיף( בבחירות המקדימות

הקודמות בשנת 2019 .

והכל תוך חריצת זכויותיהם המוקנות של המועמדים להסתמך על הוראות החוקה וחריצת קריירות

פוליטיות במשיכת קולמוס.

ה. בית הדין של המפלגה נתן את פסק דינו, שעל פיו אין תחולה לסעיף 139(ב( אלא רק לאחר כינוס ועידת

הליכוד הבאה, בסתירה ישירה לפסק דין קודם שלו עצמו, שבו הוא נימק והסביר כי יש תחולה

מיידית אקטיבית לאותו סעיף, ועוד שהוא קבע דאז ממצאים עובדתיים כי כוונת חבר המרכז

והמתפקדים הייתה להחיל מיידית אקטיבית את תחולת הסעיף.

רוצה לומר, בית הדין עשה "פליק פלאק" משפטי, ביחס לתקפות סעיף 139(א(לחוקה )שיטת

הבחירות( שנחקק בשנת 2015 ;

ודוק, בשנת 2016 בית הדין קבע כי הסעיף ראוי ומשקף את כוונת המחוקק באופן שתהיה לו תחולה

מיידית ואקטיבית - ואכן בשנת 2019 התקיימו בחירות מקדימות על יסוד הסעיף - והנה עכשיו לפתע

בשנת 2022 ,במענה לאותה שאלה ממש, בית הדין קובע כי אין תחולה לסעיף.

כלומר, ביטול תחולה של חקיקה ראשית, 7 שנים לאחר חקיקתה, )כשעוד בין לבין החקיקה יושמה

בבחירות המקדימות של שנת 2019 ,)לא יכולה שתיעשה משיקולים עניינים של בית הדין, ולבטח

מדובר בחתירה של בית הדין תחת שיקול דעתו של המחוקק הפנימי של המפלגה.

ו. בית הדין של המפלגה, לא התייחס ולא נתן כל משקל או משמעות, לשיהוי הסובייקטיבי

והאובייקטיבי של העתירה שהביא לפסק דינו. עת שהעתירה הוגשה כשלושה שבועות לערך לפני

תאריך קיומן של הבחירות עצמן, בשעה שעמדה בפני אותם העותרים )המשיבים 1 ו -2 )שלוש שנים

תמימות להגיש את עתירתם, קל וחומר בכל השנה האחרונה.

ז. בית הדין, שתפקידו הינו לשמור על יישום הוראות החוקה, הפך את עצמו כגוף שיפוטי המוצא דרכים

לעקוף את הוראותיה, ולפעול בניגוד לתוכנה, תוך חשש כי הדבר נעשה משיקולים זרים פנים

פוליטיים )לפי ראיות נסיבתיות ולא ישירות(, ככל הנראה כדי לרצות את רצונו של יו"ר המפלגה, תוך

רמיסת כללי הפרדת הרשויות וחובת האובייקטיביות של השפיטה הפנימית, הגם תוך פגיעה אנושה

בדמוקרטיה הפנימית במפלגה.

ח. לגופו של פסק דינו של בית הדין:

כדי להצדיק את פועלו בניגוד לחוקה, התבסס בית הדין הנכבד, על תיאוריה משפטית שאיננה מעוגנת

ואף סותרת את הנורמות המשפטיות המקובלות.

לשיטתו של בית הדין, על יסוד זכות לצפייה של מתפקדי המפלגה בעת השינוי שנערך בחוקה בשנת

2015( התיקון שחוקק את סעיף 139(א((, כאם עמדה למתפקדים זכות מוקנית שלא יתקיים כל שינוי

בחוקה על תחלה אקטיבית. ודוק, זכות כזו איננה קיימת באף תאגיד קולקטיבי )לפי הפסיקה( ודווקא

המתפקדים וחברי המפלגה מודעים מראש )כבר בעת הצטרפותם( להוראות החוקה המאפשרות

סמכות למרכז לבצע שינויים בהוראותיה.

זהו אבסורד, שהרי אם נפסע בדרך העקלקלות שסלל בית הדין הנכבד, גם החלטת מרכז המפלגה

להעניק ליו"ר המפלגה שריונים ברשימת המו עמדים, אף היא לא יכולה שתחול בבחירות הקרובות,

שהרי גם במקרה כזה, מרכז המפלגה שלל כביכול זכות הצבעה לחמש משבצות ברשימה

מהמתפקדים.

בית הדין של המפלגה, במסגרת פסק דינו, הביא דה -פקטו לשלילה של זכות הבחירה של חברי המרכז

לנציגי המחוזות )תוך צמצום בעלי זכות ההצבעה רק לחברי אותו מחוז(, וזאת ללא כל הוראת דין,

הנדרשת לפי ההלכה כדי לפגוע בזכות הבחירה החוקתית.

י. קיימות עילות התערבות מובהקות של בית המשפט המחוזי בפסקי הדין של בית הדין הפנימי, בדמות

חריגה מסמכות פונקציונאלית של בית הדין והסגת גבול לשיקול דעתו של המחוקק ומוסדות

המפלגה, בדמות פסיקתו בניגוד לחוקה ובדמות חוסר סבירות קיצונית ואי שקילת שיקולים

רלוונטיים - כפי שיפורט בהרחבה בפרק האחרון.

פירוט הטענות:

כעת, ובהתאם להוראות התקסד"א, יפרט התובעים את טענותיו, תוך הפניות לאסמכתאות המשפטיות

המגבות אותן, במסגרת פרק זה, כדלהלן:

בית הדין חרג מסמכותו, שינה את שיטת הבחירות והפך עצמו ל- "מחוקק-על":

ראש וראשון יטענו ה תובעים , כי בית הדין כאמור בפסק דינו, החליט על שינוי שיטת הבחירות ושינוי

זהות הגוף הבוחר לנציגי המחוזות, בניגוד לסעיף החוקה, ותוך הפיכתו מהפרשן שלה למחוקק-על של

הוראותיה )הכל כאמור לאחר שנפתחה כבר מערכת הבחירות המקדימות, ותוך רמיסת זכויותיהם

להסתמכות של המועמדים השונים(.

שינוי שיטת הבחירות המקדימות, איננה נתונה לסמכותו הפונקציונאלית של בית הדין, שכן בחוקת

הליכוד הדמוקרטית, קיים אלמנט הפרדת הרשויות, והסמכות לקביעת שיטת הבחירות - מסורה לגוף

העליון של המפלגה )מרכז הליכוד( בהיותו המחוקק הפנימי של המפלגה האמורה.

המחוקק אמר את דברו, וקבע את שיטת הבחירות למחוזות בחוקה )אותה חוקה ממנו שואב בית הדין

את כלל סמכויותיו(. וכך, בסעיף 139(א( לחוקה, קבע המחוקק בהאי לישנא:

" דרך הבחירה

139( .א( לאחר בחירת יו"ר התנועה, כאמור בסעיף 84( ב(, יבחרו כלל חברי התנועה

את המועמדים נבחרי הרשימה הארצית ברשימת הליכוד לכנסת, אף זאת בבחירות

אישיות, כלליות, שוות, ישירות וחשאיות. נציגי המחוזות ברשימת הליכוד לכנסת,

ייבחרו על ידי כלל חברי מרכז הליכוד. סדרי הבחירה ייקבעו בתקנון הבחירות על ידי

המרכז, לאחר דיון בוועדת החוקה."

במצב כזה, מקום שהסמכות לקביעת שיטת הבחירות מסורה למרכז המפלגה, והוא עצמו קבע ועיגן

קביעתו בחקיקה ראשית )בחוקה(, יהא זה בלתי סביר בעליל, שבית הדין )שיונק סמכויותיו מאותה

חוקה ממש( , יסיג גבול, יפלוש לסמכויותי ו של המחוקק הפנימי, יהפוך את עצמו "למחוקק-על" ויורה

על קיום של שיט ת בחירות אחרת, וזאת בדרך של הקפאת סעיף מסעיפי החוקה.

אף הוראות החוקה הדגישו את רכיב הפרדת הרשויות וסייגו את סמכויותיו הפונקציונאליות של בית

הדין בכך שזה לא יקבע נורמות המסורות לשיקול דעתם של מוסדות אחרים במפלגה - וזאת כדי למנוע

אפשרות "לדיקטטורה שיפוטית"- לאמור בסעיף 126 לחוקה:

.אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או

בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם."

אלא מאי, בית הדין הסיג גבול ונטל לעצמו מעמד דה- פקטו בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של

מוסדות אחרים )בדמות מרכז המפלגה וועדת החוקה(, התעלם מהחלטותיהם בדמות החקיקה

הראשית הפנימית במפלגה, וקבע שיטת בחירות השונה בתכלית מזו הקבועה בהוראות החוקה.

לדידם של התובעים אין לך מקרה ברור יותר של חריגה מסמכות פונקציונאלית מובהקת, בצוותא חדא

עם פריצה אסורה של בית הדין את גבולות סמכויותיו כפי שצומצמו בסעיף 126 לחוקה לעיל.

כידוע, חריגה מסמכות פונקציונאלית מהווה את אחת מעילות ההתערבות המרכזיות של בית המשפט

המחוזי בפסקי דין של בית הדין הפנימי של מפלגת הליכוד )כפי שיפורט בהרחבה בפרק עילות

התערבות(.

הסעד שנפסק בבית הדין הינו סעד בלתי חוקי - סעד שיורה שלמנהלת המפלגה לפעול בניגוד

לחוקת המפלגה

עוד יפרטו התובעים, כי בעצם הסעד שניתן במסגרת פסק הדין, בית הדין הפך את עצמו למחוקק- על,

ושלל את סמכותם של חברי מרכז המפלגה )המעוגנת בחקיקה הראשית של המפלגה - היא חוקת

המפלגה( לבחור את מועמדי המחוז, עד כדי מתן "סעד בתי חוקי בעליל".

כאמור, חוקת המפלגה, קובעת מפורשות ובאֹותִ י ֹות קִ ּדּוׁש לְבָ נָה בסעיף 139(א( כי: "נציגי המחוזות

ברשימת הליכוד לכנסת, ייבחרו על ידי כלל חברי מרכז הליכוד".

והנה, נוצרה סיטואציה שהוגשה עתירה, ללא כל תימוכין משפטיים, ובגדרה בית הדין העניק סעד בלתי

חוקי בעליל המורה להורות למנהלת המפלגה להפר ולפעול בניגוד להוראות החוקה.

חוקת הליכוד, ה חקיקה הראשית במפלגה, גוברת כל תקנון בחירות )חקיקת משנה( וכל החלטה של

מרכז המפלגה או כל גוף אחר - עד כדי כך, שהמחוקק של מדינת ישראל קבע בחקיקה ראשית של כנסת

ישראל, כי חובה על מפלגה להתנהל לפי חוקתה ואף לבחור את מועמדיה לכנסת לפי החקיקה

הראשית של אותה מפלגה )סעיפים 14 ו-16 לחוק המפלגות(.

חרף זאת, בית הדין העניק סעד אשר מורה למנהלת לפעול בניגוד ובסתירה ישירה להוראות חוקת

המפלגה )כנגזרת - בניגוד לחוק המפלגות(.

מעשה זה, פוגם בכל רכיבי המינהל התקין במפלגה, ואף גורם עוול ממשי לכל אותם מועמדים וחברי

מרכז שהסתמכו על הוראות החוקה וכלכלו צעדיהם על פיה.

זאת יחד עם העובדה שמעשה זה הופך את בית הדין למחוקק -על המאפשר לחבריו לקבוע נורמות

הפוכות למצוות המחוקק הפנימי של המפלגה, תוך רמיסת אלמנט הפרדת הרשויות ואף לכדי חריגה

מסמכות פונקציונאלית.

למען הסר ספק, יצוין כי גם מרכז המפלגה עצמו לא יכול היה לקבוע החלטה השוללת את זכותם

הבלעדית של חברי המרכז מלבחור את נציגי המחוזות, ללא עמידה בפרוצדורה והתנאים של "תיקון

החוקה" - לא בהוראת-שעה ולא בשום קונסטלציה אחרת.

לעניין זה, האמור בפסיקתו של בית המשפט המחוזי - בה"פ )מחוזי- תל -אביב- יפו( 10-01-1306 -

יעקב גולדרייך ואח' נ' בנימין נתניהו, ראש הממשלה ואח' ]אתר תקדיןאתר נבופורסם בנבו)

".. הגדרנו רטרוספקטיביות של חוק חדש כתחולת החוק על פעולות שהתרחשו ועל

מצב שנסתיים לפני כניסתו לתוקף. לעומת זאת לא ייחסנו לחוק תחולה

רטרוספקטיבית אם הוא חל על מצב, או על נסיבות שהתקיימו בעבר וטרם

הסתיימו".

שנית, לגבי התאוריה כאילו קנו המתפקדים זכויות מוקנות שבמסגרתם לא ניתן לבצע שינוי בתקנון

)בעניין זכות ההצבעה(, אלא רק לאחר שתתקיים ועידה נוספת, אין לתובעים אלא לציין, כי גם במקרה

דנן, בית הדין בנה לעצמו תיאוריה משפטית לא ברורה המנוגדת להלכות המשפטיות הקיימות - שהרי

לחברים במפלגה אין זכות קנויה שלא יתבצעו שינויים בחוקה שתחולתם תהא אקטיבית )מאותו רגע

ואילך(, אלא ד ווקא עצם הצטרפותם למפלגה היא בגדר הסכמה מכללא לכך שיתכן ויבוצעו שינויים

הנוגעים לזכויותיהם הנוכחיות.

קרי, מרגע הצטרפות כל חבר מפלגה לקריאתו את החוקה, הרי שהוא מסכים ומודע לכך כי מרכז

המפלגה בסמכותו לבצע שינויים בחוקת המפלגה - כאמור בסעיף 55(ה()1 )לחוקת הליכוד:

"55(ה()1 .)המרכז מוסמך לשנות את החוקה, זולת סעיף 80 שבה, ברוב של שני

שלישים המשתתפים בהצבעה."

ראו לעניין זה - גם האמור בע"ע )ארצי( 97-600029 משה אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה

שיתופית בע"מ ]אתר נבו (1893) suburban permanent ראה )אחד

society building ,.אכן, אם גישתנו הינה, כי התקנון הוא חוזה, הרי הסכמה של

חבר להוראות התקנון כוללת בחובה גם הסכמה לכך כי התקנון ישונה כדין ללא

הסכמתו, וזכויות החבר ישונו בהתאם לכך )ראה צ' כהן, בספרה הנ"ל, בעמ' 161 .)

עמד על כך השופט לטהם )latham..)לדעתי, הגישה הראויה היא זו הרואה בסמכות

לשנות את התקנון סמכות שמקורה בדין ובהסכם גם יחד. הדין קובע שהתקנון הוא

חוזה, והדין גם קובע כי חוזה זה ניתן לשינוי ברוב דעות. כל צד לחוזה זה נוטל על

עצמו את הסיכון, כי שינוי בתקנון ייעשה ללא הסכמתו. ניתן לומר עליו כי הוא

מסכים לכך.."

זאת ועוד, לא ברור מכוח איזו נורמה, החליט בית הדין למתפקדים יש זכות מוקנית שזכויותיהם לא

ישונו באופן של תחולה מיידית, שהרי הלכה היא כי אין לאף אדם זכות קנויה כי לא תתוקן או תשונה

חקיקה על יסוד צפייה כזו או אחרת.

ראו לעניין זה האמור בבית המשפט העליון- בע"א 13-3604 מנהל רשות המסים נ' יגאל צבי אייזינגר

]אתר נבואתר הליכודאתר הליכודאתר נבואתר נבואתר נבואתר נבופורסם בנבואתר תקדיןאתר נבופורסם בנבו)

".. הגדרנו רטרוספקטיביות של חוק חדש כתחולת החוק על פעולות שהתרחשו ועל

מצב שנסתיים לפני כניסתו לתוקף. לעומת זאת לא ייחסנו לחוק תחולה

רטרוספקטיבית אם הוא חל על מצב, או על נסיבות שהתקיימו בעבר וטרם

הסתיימו".

שנית, לגבי התאוריה כאילו קנו המתפקדים זכויות מוקנות שבמסגרתם לא ניתן לבצע שינוי בתקנון

)בעניין זכות ההצבעה(, אלא רק לאחר שתתקיים ועידה נוספת, אין לתובעים אלא לציין, כי גם במקרה

דנן, בית הדין בנה לעצמו תיאוריה משפטית לא ברורה המנוגדת להלכות המשפטיות הקיימות - שהרי

לחברים במפלגה אין זכות קנויה שלא יתבצעו שינויים בחוקה שתחולתם תהא אקטיבית )מאותו רגע

ואילך(, אלא ד ווקא עצם הצטרפותם למפלגה היא בגדר הסכמה מכללא לכך שיתכן ויבוצעו שינויים

הנוגעים לזכויותיהם הנוכחיות.

קרי, מרגע הצטרפות כל חבר מפלגה לקריאתו את החוקה, הרי שהוא מסכים ומודע לכך כי מרכז

המפלגה בסמכותו לבצע שינויים בחוקת המפלגה - כאמור בסעיף 55(ה()1 )לחוקת הליכוד:

"55(ה()1 .)המרכז מוסמך לשנות את החוקה, זולת סעיף 80 שבה, ברוב של שני

שלישים המשתתפים בהצבעה."

ראו לעניין זה - גם האמור בע"ע )ארצי( 97-600029 משה אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה

שיתופית בע"מ ]אתר נבו (1893) suburban permanent ראה )אחד

society building ,.אכן, אם גישתנו הינה, כי התקנון הוא חוזה, הרי הסכמה של

חבר להוראות התקנון כוללת בחובה גם הסכמה לכך כי התקנון ישונה כדין ללא

הסכמתו, וזכויות החבר ישונו בהתאם לכך )ראה צ' כהן, בספרה הנ"ל, בעמ' 161 .)

עמד על כך השופט לטהם )latham..)לדעתי, הגישה הראויה היא זו הרואה בסמכות

לשנות את התקנון סמכות שמקורה בדין ובהסכם גם יחד. הדין קובע שהתקנון הוא

חוזה, והדין גם קובע כי חוזה זה ניתן לשינוי ברוב דעות. כל צד לחוזה זה נוטל על

עצמו את הסיכון, כי שינוי בתקנון ייעשה ללא הסכמתו. ניתן לומר עליו כי הוא

מסכים לכך.."

זאת ועוד, לא ברור מכוח איזו נורמה, החליט בית הדין למתפקדים יש זכות מוקנית שזכויותיהם לא

ישונו באופן של תחולה מיידית, שהרי הלכה היא כי אין לאף אדם זכות קנויה כי לא תתוקן או תשונה

חקיקה על יסוד צפייה כזו או אחרת.

ראו לעניין זה האמור בבית המשפט העליון- בע"א 13-3604 מנהל רשות המסים נ' יגאל צבי אייזינגר

]אתר נבואתר הליכודאתר הליכודאתר נבואתר נבואתר נבואתר נבופורסם בנבו[:

"..בית-המשפט לא ירכיב את רשימת המועמדים של מפלגה זו או אחרת. אני גם

סבור שהוא לא יתערב בעניינים כמו קיום או אי קיום הבטחות לבוחרים ולא יתערב

בהחלטות לקביעת מדיניות או לשינויה, אבל בהחלט יפעל לשמירת המסגרת

התקנונית-החוקתית בקיום ההליכים במפלגות השונות, מסגרת שהבחירות

למוסדות המפלגה או של מועמדיה למוסדות אחרים מהוות מרכיב יסודי שלהן.

מעבר לכך גם בחיים המפלגתיים צריך לנהוג על פי נורמות של הגינות ושל יושר

ובית-המשפט בהחלט ייחלץ להגן על החבר הבודד בפני תרגילים דוגמת המקרה

הנוכחי כשאני מזכיר שבית- המשפט העליון קבע בפסק הדין בעניין מפלגת העבודה,

שצוטט לעיל, כי "זכותו של חבר מפלגה שהוראות החוקה ייקוימו כלשונן וכרוחן".."

בנוסף, פסק הדין של בית הדין לוקה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות, עת שהוא מביא לשינוי שיטת

מערכת הבחירות בזיג-זג משפטי– לאחר שזו כבר נפתחה )בניגוד להלכות המשפטיות(, תוך רמיסת יסוד

ההסתמכות של כלל המועמדים – כפי שפורט בהרחבה לעיל – ויתכן שאף מתוך שיקולים זרים פנים

פוליטיים )עם מאפיינים של משטר טוטאטליטארי(. בכך גם מתקיימת עילת ההתערבות בדמות חוסר

הסבירות והמידתיות שבפסק דינו של בית הדין.

כמו גם, שמדובר בסוגייה עקרונית הפוגעת בזכות לבחור ולהיבחר – קרי, עניין קונסטיטוציוני – שאף

היא מהווה עילת התערבות של בית המשפט – לאמור בה"פ 14-05-56290 ארגון הרופאים עובדי

המדינה ואח' נ' ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' )סעיף 51:)

"..עניני בחירות הם ענינים "חוקתיים" שבית המשפט מוסמך לדון בהם, גם כאשר

הם נוגעים לענינים פנימיים של אגודה או עמותה )רע"א 99/1139 כפר מחולה – מושב

עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד – אגודה

שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, פ"ד נד) 4 )262 ,והשוו: ה"פ )ת"א(

02/141 מפלגת העבודה הישראלית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 02.2.10 ,

פורסם בנבו; ה"פ )ת"א( 03/213 סיעת הליכוד במרחב השפלה הסתדרות העובדים

נ' סיעת עם בהסתדרות, 03.6.10 ,פורסם בנבו; ה"פ )ת"א( 93/1036 ח"כ שמאי נ'

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"מ תשנ"ד)3 )441"..)

סוף דבר:

אשר על כן, ונוכח כל הטעמים לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על בטלותם של פסקי

הדין של בית הדין הפנימי בליכוד. כמו כן, ונוכח סד הזמנים, וכדי שלא יווצר מצב של "מעשה עשוי",

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לקבוע דיון בדחיפות לדון בתביעה האמורה.

לתביעה זו מצורפים הנספחים הבאים:

"1 "העתק מפסקי הדין של בית הדין של הליכוד מצורף כנספח 1.

"2 "העתק מכתבי טענות הצדדים בהליך בבית הדין מצורף כ נספח 2 .

"3 "העתק מחוקת הליכוד מצורף כנספח 3 .

גיא בוסי, עו"ד

ב"כ תובעים 2-6

שי גלילי, עו"ד

בעצמת עם בהסתדרות, 03.6.10 ,פורסם בנבו; ה"פ )ת"א( 93/1036 ח"כ שמאי נ'