השכול איננו הפגנה – והצבא לא כלי פוליטי
אחרי השביעי באוקטובר קיווינו שיפסיקו לטלטל את ימי הזיכרון למען מחאות ושנאה. מתברר שטעינו.
חשבנו לתומנו שדווקא אחרי הטבח, אחרי שראינו את פני הרוע – יחד, בלי פילוגים – ייגמר עידן ימי הזיכרון האלטרנטיביים.
חשבנו שיהיה ברור לכולם: את הצבא לא מושכים לשיח מפלג, את השכול לא מערבבים עם סמלים של נאצים.
אבל מתברר שטעינו.
כי אותם אלה שהכניסו את הצבא והשכול לפוליטיקה לפני השביעי באוקטובר – הם בדיוק אלה שממשיכים גם עכשיו.
שום דבר לא השתנה.
והשאלה היא – עד מתי הציבור ימשיך לשתוק?